עופרה כהן
פעילה חברתית
עברית
ישראל
אני זוכרת את הרגע הזה שפתאום קלטתי, יש לי ילד עם פער התפתחותי משמעותי. מה עושים? אני משחזרת את הסיפור המשפחתי-אישי הכואב שלי בעיניים בורקות. נזכרת ביום שהבן שלי מעוקב התפתחותי הרבה מאחור לעומת ילדים אחרים. בגיל 8 חודשים רשמתי אותו לגן ושם קיבלתי את השוק הראשוני: כולם זוחלים, עומדים, חלק מהילדים הולכים ורק שלי לא נע ולא זז, נשאר באותו מקום ומביט עם עיניים גדולת מהצד. יצאתי והתחלתי לבכות, והראש מנסה להבין האם זה נכון להשאירו במסגרת הגן. הרגשתי שהעולם סביבי מתמוטט. שאלתי את עצמי: כיצד יסתדר? בכל יום שנכנסתי לגן הבנתי שאני חייבת להביאו ולגרום לכך שהוא יתקדם ויהיה כמו כל הילדים.
הניגון שבלב
הילד שלי מתחיל את לימודיו באוניברסיטה מנגן וספורטאי מצטיין בלי סימן לעברו כתינוק, הפעילויות וההתמדה שלנו בסוגי פעילויות תנועתיות ומוסיקליות עזרו לבן שלנו, להתגבר על המכשול עמו הוא נולד. בני נתן לי היא הזדמנות לפרק חדש בחיי. במהלך השנים הקמתי את המיזם של מתן הזדמנות שווה ללימודי מוסיקה לאוכלוסייה עם צרכים שונים. המוסיקה מאפשרת להם להתפתח לשמוח ולראות את העוצמות שלהם ולא את מוגבלותם. אנשים עם צרכים מיוחדים מתהלכים בינינו במרבית הזמן הם ממש שקופים עבורנו.
דמיינו בעל צורך מיוחד? אדם עם לקויות ,עם מוגבלויות עם מוגבלות התפתחותיות, או שכל אחד מתוכנו הוא אדם עם צורך מיוחד?
הניגון של הלב מוביל לחברה מכילה.