מירב שואן
מאמנת ומרצה
עברית
ישראל
בחשיפה אישית ומרגשת, מספרת מירב על מסעה הסוחף והמשנה חיים, מתוך אובדן היקר לה מכל, ביתה טליה שנפטרה מסרטן עצמות אלים איתו התמודדה 4 שנים בגבורה והייתה להשראה לרבים.
מריב מנציחה את זכרה של טליה הן בהרצאות והן על ידי מירוץ 'לרוץ איתה' בשבילי עמק יזרעאל בו גדלה, שהתאפשר בזכות גיוס המונים מרהיב ונערה אחת שנגעה לכולם בלב.
הבחירה בחיים והדרך בה צמחה מאובדן לתקווה, מהווים היום השראה לרבים!
על אובדן היקר מכל, וצמיחה ממשבר ותקווה
שבועיים לפני יום הולדתה ה-17, עצמה טליה את עיניה והשאירה לאמא, מירב, צוואה: 'אמא, מתי תרוצי?'
אחרי שנה של מחשבות שנגמרו החיים בלי טליה ואין לאן להמשיך, שלוש המילים הללו, חזרו להדהד במחשבותיה והביאו ללידתה מחדש, שבחרה לנעול נעלי ספורט ולהתחיל לרוץ, להפוך זאת למקצוע כמאמנת תוך סחיפת רבים אחריה, להשיל 40 קג' ממשקלה, להשתתף במרוצים רבים ולגמוע מרחקים.
הרצאתה של מירב סוחפת ומרגשת.