כבר עשור שאני נעה בין הצלחה וחיים לבין כאב וגעגוע. ב 24.7.2010, איבדתי את שלושת הילדים שלי: עומר(9) , רוני (8) ואור (5), מי שרצח אותם היה אבא שלהם. בהתחלה אמרתי לעצמי: "לא אתן לו לנצח" ואז הבנתי שכל עוד אני חיה בשביל זה, אני מחיה אותו בראש שלי והוא מנצח. הבריאה שלי הייתה להפוך אותו ללא רלוונטי ואותי לאישה שחיה בזכות עצמה. מאז אני מרצה על אלימות סמויה לבחירה בחיים, מאמנת אישית הוצאתי לאור שני ספרים וערכת קלפים, ומעל הכל אני אימא של שי לי המופלאה.