טובה גולן, בת 33, שחקנית, חוקרת פרטית, יוצרת קולנוע.
בהרצאתי מספרת על סיפור חיי כילדת אומנה ואיך הסיפור שלי משמש אותי ככלי אומנותי, מחקרי ומקצועי. בגיל חמש אימי נפטרה ונדדתי בין שש משפחות אומנה שונות עד גיל 17. מתוך כך, בהרצאתי אני מספרת משמעות הדבר - להיות ילדת אומנה, אבל גם על תחושת התלישות שמלווה את חיי גם כאישה בוגרת. התמות המרכזיות בהרצאה עוסקות בשאלות כמו: מה זה בית? מהי תחושת שייכות וזהות, אל מול תחושת תלישות, נטישה חוזרת ובדידות. על "המתבוננת מהצד" ועל ההחלטה להיות חלק והאם זה בכלל אפשרי?
על נקודות משבר ובושה אל מול הזדמנויות לצמיחה והצלחה. יותר מהכל, על ההון האנושי שאנחנו לוקחים איתנו כצידה לאורך הדרך.
ההרצאה מציעה גישה ונקודת התבוננות, אם נרצה, שרלוונטיות לנוער בסיכון (סיכוי), למטפלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, חיילים בודדים, נערות, נשים, כל אדם באשר הוא אדם.