אילנה תמיד ידעה שיעודה בחיים הוא האמנות: ציור, פיסול ואמנות פלסטית בכלל. היא תמיד חיפשה דרכים חדשות ומקוריות לבטא את המגוון העצום של הרגשות והתחושות אנושיות. "חווית המגע הישיר עם החול הלהיבה אותי כבר בילדותי" מספרת אילנה, וממשיכה: "זו הייתה ילדות מאושרת לאורך חוף הים התיכון, אותו הייתי רואה מדי יום בדרכי לבית הספר". "נהגתי לצייר סיפור אישי, סוג של יומן חי בחול. הייתי מציירת במהירות, מנסה לסיים את כל זה לפני שיבוא גל וימחק הכל. עמדתי והתבוננתי באושר רב בציור שהלך ונעלם, מבינה שהכול בחיים חולף וזמני ... "