Search

שושנה ארבלי אלמוזליני - גיבורת תרבות

רותי מרשנסקי מרצה אצלנו בסוכנות על גיבורות תרבות יהודיות. בראיון רדיו שקיים מנכ"לנו, אבנר אברהם, סיפרה רותי על אחת הדמויות מעוררות ההשראה עליהן היא מרצה - לא אחרת משושנה ארבלי אלמוזלינו. להלן מאמר קצר שכתבה רותי:


"נולדת כאן במוסול והבאת לנו מזל" נהגה אמה של פהימה לומר לבתה שנולדה בעיר ב-1926. משפחת ארבלי עברה מארביל למוסול לאחר שהאב השתחרר מהצבא התורכי ולאחר שעיראק הפכה למדינה עם משטר מלוכני תחת מנדט בריטי.

פהימה הייתה ילדה חרוצה שאהבה ללמוד ולאחר סיום לימודיה התיכוניים נסעה לבגדד כדי ללמוד בבית מדרש למורים ולהכשיר עצמה להיות מורה לאנגלית.

היא שבה למוסול והחלה ללמד ובמקביל הצטרפה לתנועה הציונית החלוצית. בתנועה שינתה פהימה את שמה לשושנה והחלה להדריך בנות יהודיות וללמד אותן עברית.

כאשר היה חשש שהשלטונות המקומיים גילו את פעילותה, הוברחה שושנה לארץ והגיעה בטיסה במסגרת 'מבצע מייקלברג' (מבצע ההעפלה הראשון בהיסטוריה, מעיראק לישראל). בשבת בבוקר 23 באוגוסט 1947 נגעו רגליה לראשונה באדמת א"י.

לאחר תקופת הכשרה בקיבוץ שדה נחום הקימו מעל ל-70 חברי תנועת החלוץ בעיראק, ובהם שושנה, את קיבוץ 'נווה אור' בעמק בית שאן.

מהר מאד נתגלתה יכולתה של שושנה לארגן ולנהל והיא נשלחה לעבודה במעברת בית ליד לשם גם הגיעה משפחתה שעלתה לארץ בעליית עזרא ונחמיה.

בשנת 1965 נישאה לנתן אלמוזלינו שתמך בה ובפעילותה הציבורית.

כך החלה קריירה של פעילת ציבור נאמנה שהתקדמה בתפקידים עד למינוייה לשרת הבריאות בשנת 1986.

שושנה הייתה מחוקקת פורייה ומוערכת מאד.

וכך כתב אורי אבנר לאחר מנוייה לתפקיד שרת הבריאות:

"שושנה ארבלי-אלמוזלינו לא נבחרה לתפקיד מפני שהיא אישה ולא מפני שהיא עיראקית. היא נבחרה מפני שהיא הקדישה הרבה מאד שנים לטיפול בענייני סעד, בריאות ומעמד האישה.

הערצתי את התמדתה והדבקות במשימה, וזו הדרך הנכונה לשרת עניינים הנוגעים לחיי האזרחים. חבל שהיא נצית, אבל אף אחד אינו מושלם".

אורי אבנרי, העולם הזה, 30 באוקטובר 1986

שושנה הלכה לעולמה ב- 2015. יהי זכרה ברוך.



1 view0 comments