חיפוש

דר' סוזי בן ברוך בהרצאה מרתקת: סימנים לאלימות נגד נשים


"נסיכה אחת נשקה לצפרדע, והוא היה לה לנסיך.

'בהתחלה הכל היה בסדר, ופתאום, יום אחד, אני לא יודעת מה קרה לו',

היא סיפרה במעון לנשים מוכות.

אני בטוח שיש סימנים על כל צפרדע המעידים איזה נסיך הוא יהיה.

צריך עין מאוד פקוחה כדי לראות אותם, ונסיכות, כיידוע,

מנשקות בעיניים עצומות"

.(פינת השלולית, מאיר עוזיאל).


דר' סוזי בן ברוך - מרצה בכירה בסוכנות שלנו. להזמנת הרצאה - בקרו בכרטיס המרצה שלה!



הכתבה עוסקת בתופעת החיזור האלים (dating-violence). תופעת זו הינה תופעה אחת מתוך רבות הנמצאות על הספקטרום של "אלימות כנגד נשים". היא כוללת בתוכה שלושה אספקטים של אלימות: מינית, רגשית/פסיכולוגית ואלימות פיזית אשר מתרחשים במערכת יחסים בין בני זוג שאינם נשואים (רונאל, שרעבי ועידן,2001Foshee, Bauman & Linder, 1999 ;). חיזור אלים הינה תופעה הכרוכה במעשה ו/או איום למעשה אשר פוגע מבחינה פיזית ו/או מילולית באדם אחר.( Thompson, 1986). המונח "חיזור אלים" תורגם מהשפה האנגלית (dating violence). משמעותו המדויקת ביותר היא אלימות בקרב זוגות מתבגרים שיוצאים ביחד באופן קבוע לפני הנישואין (Carlson, 1987).

בניגוד לתופעת אלימות במשפחה אשר נחקרה רבות במשך העשורים האחרונים, תופעת חיזור אלים בקרב מתבגרים החלה להיחקר רק בשנות ה-90 המאוחרות. אחת מתוך שלוש נערות נחשפת לתופעה זו((Carlson, 1987; O’keefe, 1997) .ממצאי מחקרים שנעשו בארה"ב (Carlson, 1987; Wolf & Wekerle, 1999), מצאו שבקרב תלמידי תיכון השימוש באלימות פיזית ומינית נע בין 10%-25% וגדל כמעט ל-40% בקרב נשים צעירות. אם נכלול גם התעללות רגשית ואיומים מילוליים , השיעורים גדלים אף יותר (Foo & Margolin , 1995).

תופעת החיזור האלים מוגדרת כיום בהגדרה רחבה יותר שכוללת :

אלימות פיזית ( תקיפה פיזית שמופנית כלפי בן/בת הזוג כגון: הכאה , דחיפה , בעיטה סטירה ועוד ) אלימות מינית (כפיית התנהגות מינית כלשהי כלפי בן/בת הזוג בין שהקורבן נכפה להתנהגות בכוח פיזי או באיום פסיכולוגי כלשהו ובין אם הוא נדרש להיות אקטיבי או פאסיבי . כגון אונס על פי הגדרתו המורחבת, נגיעות לא רצויות וכדומה). אלימות פסיכולוגית (איומים, ניסיון לשליטה בהתנהגות בן/בת הזוג , העלבתו והפעלת מניפולציה רגשית כלפיו) (אפטר וסופר, 2009; רונאל, שרעבי ועידן, 2001Foshee, Bauman & Linder, 1999; Sugarman & Hotling, 1991; Wekerle & Wolf, 1999).

לאורך השנים ניתן לראות כי חלו תמורות רבות בהפיכת בעיית האלימות נגד נשים לבעיה חברתית וכפועל יוצא מכך, הטיפול והיחס לבעיה השתנו. חוקקו חוקים שונים המעגנים את הבעיה בחוק, וכן הוקמו שירותים שונים במשרד הרווחה אשר ניתנים לחלוקה גסה בין שירותי טיפול (מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה, קווי חירום לנשים מוכות וכדומה), שירותי הגנה (דירות קלט, מקלטים לנשים מוכות וכדומה) ושירותי פיקוח חברתי (פקידי סעד, שירותי מבחן). אם כך, כיצד יכולה צעירה להבין שמשהו לא תקין עם מי שמאיים, מכה, לועג ומשפיל אותה???


נורות אזהרה אדומות

במבט השוואתי להתנהגויות של בני הזוג : באשר לבן הזוג:

· קינאה מוגזמת- גילויי קינאה במינונים גבוהים ובצורת התנהגות שתלטנית.

· רכושנות- מחליט לה מה ללבוש וכיצד להתאפר. דורש את אישורו לפעולות ולמעשים שלה.

· בידוד- מציג את חבריה ומשפחתה באורח שלילי וטוען כי היא לא מתנהגת אותו הדבר לידם או שהם משפיעים עליה לרעה. מפרש את הבילויים שלה עם משפחתה וחבריה כחוסר נאמנות ומאשים אותה בכך שהיא אוהבת אותם יותר מאשר אותו. בנוסף, מעתיר עליה שפע כלכלי על מנת לבודד אותה מהעולם החיצון, לקשור אותה אליו וליצור סוג כלשהוא של תלות כלפיו.

· זלזול וחוסר הערכה- מעליב, משפיל, לועג ומזלזל בה ובמעשיה בנוכחות אנשים אחרים.

· ביקורת רבה והאשמות- מאשים אותה בבעיות שיש ביחסים ביניהם או בבעיותיו שלו.

· חשדנות רבה- כל איחור או אי מענה לטלפון גורמים לסצנות קינאה.

· פתיל קצר- מתרגז ומתפרץ לעיתים קרובות.

· תפיסת המציאות בשחור ולבן- הוא בעל דעות פסקניות בנושאים שונים כגון סטריאוטיפים וגזענות.

· איומים- מאיים או רומז שיפגע בעצמו או בה אם תעזוב אותו. כמו כן, מאיים בעונש על התנהגות "לא נאותה" שלה.

· התנהגות אובססיבית- מתקשר לטלפון שלה ללא הרף שוב ושוב, עוקב אחריה ואחרי השיחות שלה או בודק הודעות בפייסבוק. בנוסף, מתנהג התנהגות מאוד כפייתית ואינטנסיבית. היחסים נעשים מהר מאוד צפופים.

· השינוי מתחיל בך- מבטיח שאם רק תשתנה, גם הוא ישתנה והכל יהיה בסדר ביניהם.

· הפחתת ערך והכחשה- אחרי שרבו והשלימו, הוא מפחית מערך הפגישה שלה ומאשים אותה שהיא גרמה לו להתנהג כך. (ראיון עם לב ארי רונית).

" הוא אומר לי עם מי ללכת ועם מי לא לדבר. אבל הוא אוהב אותי. הוא תמיד אומר שהשם שלי חשוב ושהוא דואג שלא יצא לי שם רע. אני מרגישה שהוא מאמין ובוטח בי- וזה נעים" (ליאן, 15 וחצי)[1].

דוגמאות הממחישות את תגובת בת הזוג להתנהגויותיו של בן הזוג:

· רכושנות- נכנעת לרוב רצונותיו ונמנעת לעשות דברים מתוך חשש שתכעיס אותו או תפגע בו.

· מפחדת מתגובותיו על מעשיה או על דבריה.

· גילויי קינאה ורכושנות קיצוניים - מתרצת תירוצים כגון: "הוא אוהב אותי מאוד, מפרגן לי, אכפת לו, הוא דואג לי..."

· התפרצויות זעם ללא כל פרופורציה - מאשימה את עצמה, מרגיעה אותו ומבטיחה שזה לא יקרה עוד פעם, "אני לא בסדר".

· מאיים בהתאבדות אם תעזוב אותו - מפחדת עליו, עושה הכל בכדי לרצות אותו.

· סגירות חברתית - מתרצת את המצב בתירוצים שונים כגון: "הוא שומר עלי, הוא היחיד שאוהב אותי, הוא צודק כשהוא אומר שהם לא אוהבים אותי..." (גל, 2003; לב ארי ויאירי, 1996).


דוגמא כאובה: ניתן להצביע על כך שלאורך הקשר בין ענת אלימלך ז"ל לדוד אפוטה הופיעו נורות אזהרה רבות: האובססיביות של דוד כלפי ענת גברה כאשר היא התחילה להצליח. משהחליטה להיפרד מדוד, הוא לא היה מוכן לקבל את הפרידה, איים עליה שיהרוג אותה ויתאבד... .

ניכר שבמקרה זה ,במידה והיה מופעל הכלי להערכת מסוכנות, אותו כלי הקיים כיום ותומך החלטה למשטרה וגורמי רווחה, אזי, ניתן היה להגיע למסקנה לכך שענת נמצאה במצב של סכנת חיים ומאוימת על ידי בן זוגה. מתוך רשימת נורות האזהרה, יותר ממחצית מצביעות על היותו של קשר זה מקרה קלאסי של חיזור אלים.

נערה שחקרתי בעבר ציינה: " ...היו לנו הרבה ריבים. היה מתעצבן סתם. קרא לי בשמות כמו: מטומטמת תראי מה את עושה לי... ונתן לי כאפות זה לא כאב כל כך...לפעמים זה היה ממש קשה.."....

לסכום: במשך השנים ניתן לראות כי חלו תמורות רבות בהפיכת בעיית האלימות נגד נשים לבעיה חברתית וכפועל יוצא מכך, הטיפול והיחס לבעיה השתנו. חוקקו חוקים שונים המעגנים את הבעיה בחוק, וכן הוקמו שירותים שונים במשרד הרווחה אשר ניתנים לחלוקה גסה בין שירותי טיפול (מרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה, קווי חירום לנשים מוכות וכדומה), שירותי הגנה (דירות קלט, מקלטים לנשים מוכות וכדומה) ושירותי פיקוח חברתי (פקידי סעד, שירותי מבחן).

למעשה, ניתן לומר כי בעקבות השפעתם של שחקנים חוץ-ממשליים, השתנתה המציאות החברתית והחוקתית בישראל לבלי הכר. שדולות וארגונים חברתיים, הם שנתנו את הטון בכל הנוגע לחקיקה בישראל. יחד עם זאת, יש לציין שלמרות ההתקדמות הנשית לשוויון מגדרי, ולמרות העשייה הרבה בנושא נשים מוכות, עדיין רווחת תופעת האלימות נגד נשים בסדר גודל עולמי (גל, 2003).



בבליוגרפיה

אינס-קניג, א', ולב ארי, ר' (2009). התפתחות התגובה החברתית לתופעת הנשים המוכות על ידי בני זוג בישראל. טרם פורסם.

אפטר, י', וסופר, ז' (2009). אלימות ביחסים רומנטיים בגיל הנעורים: על התופעה, סימנייה וכיצד ניתן להתמודד עימה?. עיתון יסודות, 7, נדלה בתאריך 20/11/2011 מאתר:

http://www.yesodot3.co.il/index.php/home/item/137-violence-in-romantic-teenagers-relationship

גל, נ' (2003). אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?. תל אביב: הקיבוץ המאוחד והמכללה האקדמית אשקלון.


זיו, א' (2002). פוליטיקה של אלימות נגד נשים. חברה ורווחה כ"ב (4), 417-432.


כץ, ע' (2000). פרויקט- חינוך למניעת גילויי חיזור אלים בקרב בני נוער. (כתבה מתוך: NRG 01/03/2011). נדלה מאתר: http://www.nrg.co.il/online/archive/ART38/197.html


לב ארי, ר', ויאירי, ד' (1996). אסור להרים ידיים. רמת גן: קשת.


עלם – מהו חיזור אלים? נדלה בתאריך ה-20/11/2011

http://www.yelem.org.il/yelem/article.asp?articleid=98&catid=49

רונאל, נ', שרעבי, ד', ועידן, ט' (2001). חיזור אלים בקרב תלמידי תיכון בישראל- מחקר חלוץ. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 15, 105-120.


[1] כתב התביעה האזרחי שהגישה משפחתה של ענת אלימלך ז"ל כנגד משפחתו של דוד אפוטה, סעיף 53 ,4.11.2005


ישראל היום, מוסף שישבת .11 25.11.


Carlson, B.E. (1987). Dating violence: A research review and comparison with spouse abuse. Social Casework: The Journal of Contemporary Social Work, 68, 16-23.


Foo, L., &Margolin, G. (1195). A multivariate investigation of dating aggression. Journal of Family Violence, 10, 351-375.


Foshee, V.A., Bauman, K.E., & Linder, G.F. (1999). Family violence and the perpetration of adolescent gating violence: Examining social learning and social control processes. Journal of Marriage and the Family, 61, 331-342..


O'keefe, M. (1997). Predictors of dating violence among high school students. Journal of Interpersonal Violence, 12, 546-568.


Thompson, W.E. (1986). Courtship violence toward a conceptual understanding. Youth and Society, 18, 162-176.


.



76 צפיות0 תגובות